אבחון פסיכודידקטי: מאפיינים, יתרונות וחסרונות 

אבחון פסיכודידקטי: מאפיינים, יתרונות וחסרונות  

במאמר זה אציג את המאפיינים של אבחון פסיכודידקטי תוך השוואה לאבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי.  אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון המשלב בין אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי והוא נפוץ מאוד בשנים האחרונות. ישנם מיתוסים שגויים רבים בנוגע לאבחון פסיכודידקטי ואנסה להציגם תוך הפרכתם והצגת עובדות מדוייקות. יש לציין כי מאמר זה איננו מתיימר לטעון כי אבחון פסיכודידקטי עדיף על אבחון דידקטי, או על אבחון פסיכולוגי. לכל אבחון ישנם היתרונות והחסרונות שלו ויש להכירם. הציבור הרחב, ואף אנשי מקצוע רבים אינם מכירים לעומק את המאפיינים והמהות של אבחון פסיכודידקטי וניזונים ממיתוסים ועובדות שגויות פעמים רבות.לשם הבהרה, חשוב להציג כי כותב המאמר הינו פסיכולוג קליני.  

המאמר מחולק לשלושה חלקים: א. מהו אבחון פסיכודידקטי. ב. הבדלים חשובים בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכודידקטי. ג. סיכום  

א. מהו אבחון פסיכודידקטי

אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון המשלב אבחון פסיכולוגי יחד עם אבחון דידקטי. מסיבה זו הוא גם מכונה אבחון משולב. מדובר בנסיון לקבל תמונה רחבה על ידי אבחון של התחומים הדידקטיים, לקויות למידה יחד עם היבטים רגשים וקוגניטיביים. על מנת להסביר מה האבחון הפסיכודידקטי משלב, נציג כעת את שני הסוגים ממנו הוא מורכב בקצרה:    

אבחון דידקטי

באבחון הדידקטי בוחנים תפקודים רבים שעומדים בבסיס הלמידה: תפקודי השפה והלמידה, מנגנוני הלמידה, תפקוד גרפו-מוטורי, תפקודי זכרון וכן מעריכים תפקודי קשב, פונקציות ניהוליות ויכולות חשיבה. אחת ממטרות האבחון הדידקטי הינה לבחון האם קיימת לקות למידה כלשהי. מדובר באבחון מקיף שבסופו, במידת הצורך, יופיעו המלצות להתאמות בדרכי הבחינה והלמידה, המלצות להמשך טיפול וכן תכנית טיפולית להוראה מתקנת. אחד הייחודים של האבחון הדידקטי הינו ביצירת תוכנית הוראה מתקנת שתאפשר לילד לרכוש אסטרטגיות שיעקפו את הקושי או הלקות. אבחון זה נערך על ידי מאבחנת דידקטית. באבחון זה מנסים להבין האם קיימת לקות למידה ובוחנים את המנגנונים, היכולות והתפקודים השונים שמהווים את הבסיס ללמידה:  - הבנה מילולית וביצועית. - תפקודי השפה ויכולות קריאה וכתיבה. - תפקודי תפיסה ויכולות ויזיומוטוריות. - תפקודי קשב (ללא אבחנה של הפרעת קשב). - יכולות ארגון ותפקודים ניהוליים. - תפקודי זכרון. - ועוד. האבחון יוצר מספר תוצרים: - מיפוי של כישורי הלמידה ובחינה של לקות הלמידה. - המלצות מפורטות לדרכי למידה מתקנות. - התאמות בחינה ,על פי הצורך, ברמה 1-2 לפי הגדרות משרד החינוך.  

אבחון פסיכולוגי

מדובר באבחון שכולל הערכה של התחום הקוגניטיבי (שכלי) והתחום הרגשי. בתחום הקוגניטיבי מתבצעת הערכה של האינטינלגנציה. בתחום הרגשי מתבצעת הערכה של הקשיים, היכולות החברתיות, הכוחות, התפיסה העצמית, תפיסת המציאות ועוד. המלצות האבחון ידונו בסוג הטיפול המתאים, המסגרות החינוכיות המתאימות ועוד. האבחון הפסיכולוגי מתאים כאשר ישנה שאלה אבחנתית מורכבת, שאלה לגבי המסגרת הלימודית המתאימה או כאשר יש צורך בחוות דעת משפטית.   אבחון פסיכודידקטי (משולב):  האבחון הפסיכודידקטי משלב בין אבחון פסיכולוגי ואבחון של לקויות למידה (דידקטי). באבחון זה מנסים ליצור מיפוי רחב ושלם של גורמים רבים: - לקות למידה. - תפקודי למידה. - תפקודים תפיסתיים וויזיומוטוריים. - יכולת התארגנות ותפקודים ניהוליים. - מצב רגשי. - רמת המוטוביציה. - הערכה קוגניטיבית מלאה (של ההבנה ושל האינטליגנציה).    האבחון מספק מספר תוצרים: - פרופיל של יכולות ההבנה והאינטליגנציה. - מיפוי תפקודי הלמידה ולקות הלמידה. - התייחסות לכוחות ולקשיים הרגשיים והנפשיים. - המלצות לטיפול מקיף הכולל הוראה מתקנת, דרכי טיפול רגשיות במידה ויש צורך ועוד. - המלצות לדרכי התאמת בחינה ברמה 3-1 לפי הגדרות משרד החינוך.  

ב. ההבדלים חשובים בין אבחון דידקטי לבין אבחון פסיכודידקטי (משולב)  

איש המקצוע שמאבחן באבחון דידקטי: מאבחנת דידקטית. באבחון פסיכודידקטי (משולב) ישנן שתי אפשרויות: א. שילוב בין שני מקצוע: מאבחנת דידקטית ופסיכולוג.  ב. פסיכולוג שיש לו הכשרה בתחום הדידקטי, מלבד הכשרתו הפסיכולוגית.  

הצד החזק של כל אבחון: באבחון הדידקטי ישנה הרחבה של תפקודי הלמידה ושל הדרכים להוראה מתקנת. באבחון פסיכודידקטי מנסים לבחון באופן רחב יותר את הקשיים ולכן משולבת גם הערכה של האינטליגנציה ושל התפקוד הרגשי. כדאי לדעת שבמכון נוף האבחון הפסיכודידקטי נעשה ע"י שני אנשי מקצוע (מאבחנת דידקטית ופסיכולוג) ולכן מתקבלת תמונה רחבה ומלאה של כל תחום. בנוסף ישנם מקרים בהם האבחון נועד כדי לספק תמונה רחבה שתעזור בקבלת החלטה מכרעת ואז לאבחון הפסיכודידקטי יש חשיבות רבה: - סוג המסגרת החינוכית המתאימה. - דרכי ההתנגות המומלצות של המורה בכיתה. - סוג הטיפול הרגשי המתאים.  

התאמות: ההתאמות מיועדות לתלמידים שקשייהם בתפקוד הלימודי הם על רקע של ליקויי למידה ואינם נובעים מגורמים אחרים. ההתאמות בתנאי הלמידה והבחינה מאפשרות לתלמידים בעלי ליקויי למידה לעקוף את תחומי הקושי ולתת ביטוי הולם לידע שרכשו ללא המגבלות הנובעות מהלקות.   לפי תקנות משרד החינוך בכל בית ספר ישנה ועדה שדנה בהתאמות בחינה. הועדה הבית ספרית יכולה לאשר התאמות מרמה 1 ו- 2. מדובר בהמלצות שאינן משנות את "המהות הנלמדת של המקצוע" ומאפשרות לתלמיד לבטא את יכולתו למרות קשייו או לקות הלמידה.  לשם קבלה של התאמות מסוג 1 ו-2 אבחון דידקטי מספיק. אולם, ילדים עם לקות למידה עמוקה יותר זקוקים לעיתים להתאמות מרמה 3  (התאמות שמשנות את המהות הנלמדת של המקצוע). התאמות מרמה 3 מאושרות אך ורק על ידי ועדה מחוזית במשרד החינוך (בחינה מותאמת או בחינה בעל פה). הועדה רשאית לאשר התאמות כאלו רק על בסיס אבחון פסיכודידקטי (משולב) ולא על בסיס אבחון דידקטי בלבד.    

סיכום

אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון עם יתרונות רבים. אחד העקרונות החשובים באבחון הינו הנסיו לקבל תמונה רחבה ומעמיקה וזהו היתרון העיקרי של אבחון זה. נראה שהמצב האידאלי הינו מצב בו אבחון זה נערך על ידי שני אנשי מקצוע (פסיכולוג ומאבחנת דידקטית). באופן זה היתרונות של כל אבחון נשמרים גם באבחון המשולב.  בנוסף, חשוב לדעת כי בכל שלב אפשר להרחיב את האבחון (למשל, המאבחנת הדידקטית שמבחינה בקשיים רגשיים יכולה להמליץ על הרחבה לחלק הפסיכולוגי, או הפסיכולוג שמאבחן יכול להמליץ על הרחבה של החלק הדידקטי). מכל אלו, עולה טענה פרקטית חשובה: יש לבחור איש מקצוע אמין ומקצועי שאפשר יהיה לסמוך עליו שידע לאבחן בתחומו, אך גם להפנות להרחבה במידת הצורך.